בנימוקיהם להענת פרס ישראל בתחום חקר החינוך, לפרופ' מרים בן פרץ מאוניברסיטת חיפה, ציינו השופטים כי היא חוקרת פעילה ופוריה מזה ארבעה עשורים בתחומי הוראת המדע, תכנון לימודים ומדיניות חינוך, הכשרת מורים והתפתחותם המקצועית.
בכל אחד מתחומי מחקרה רעיונותיה מקוריים ומאתגרים ולמחקריה השפעה משמעותית ביותר בישראל ובעולם. פרסומיה הרבים הקנו לה מוניטין בינלאומיים ומעמד בכיר בין חוקרי החינוך.
תרומתה של פרופ' בן פרץ באה לידי ביטוי גם במעורבותה בוועדות ציבוריות חשובות בתחומי החינוך.

את הפרס חולקת פרופ' בן-פרץ עם פרופ' חיים אלדר.

רקע אישי
פרופ' מרים בן-פרץ, נולדה ב-1.4.1927 בברסלאו, גרמניה, למשפחת מחנכים ציונים פעילים, ממייסדי "המזרחי" העולמי. לרקע זה הייתה השפעה מעצבת על דרכה כחוקרת ומחנכת.
עלתה ב-1935, סיימה את בית הספר לבנות "מזרחי" ואת בית הספר הריאלי, שירתה בשירות לאומי בקבוצת "אמונים" ליד נחלת יהודה (לימים קבוצת "עין הנציב" בעמק בית שאן). בעלת עיטור "עלה" על שירותה בהגנה. שירתה בצבא במלחמת השחרור ושכלה את בעלה הראשון, יוסף קופלר ז"ל, בין הל"ה שנפלו בדרך לגוש עציון. נשואה לעו"ד משה בן פרץ, אם לשלוש בנות.

השכלה (1977-1958) בוגרת תואר הראשון  B.Sc.בביולוגיה בהצטיינות, תואר שני M.Sc. בהוראת המדע  בהצטיינות, ודוקטורט Ph.D. בחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים.

משנת 1969 מרצה באוניברסיטת חיפה, משנת 1978 מרצה בכירה, מ-1982 פרופסור חבר, מ-1990 פרופסור מן המניין, ומ-1997 כפרופסור אמריטוס. ממשיכה במחקר, בהוראה, בפרסומים ובהשתתפות בכנסים.
כהנה ומכהנת עד היום בתפקידי מפתח נוספים בחיים האקדמיים בישראל.   
1998-היום: יו"ר ועדת ההיגוי של התמחויות מורי מורים, ויו"ר ועדת ההגוי של רשות המחקר הבין מכללתית במכון מופת, המכון למחקר ופתוח תוכניות בהכשרת מורי מורים. במשך שנים עמדה בראש המדור לחינוך ב"עמיתי ירושלים", בבית ספר מנדל.  
עבודתה המחקרית זכתה להכרה והערכה על ידי הענקת פרסים ומענקי מחקר.

פרסים ומענקי מחקר
הוענק לה הפרס היוקרתי של האגודה האמריקאית לחקר החינוך (The American Educational Research Association), כהכרה בתרומה מתמשכת ומרכזית בתחום חקר תכנון הלימודים (מרץ, 1997). פרופ' בן פרץ הינה החוקרת הישראלית הראשונה והיחידה עד כה שזכתה להכרה בין לאומית זו
"Lifetime Achievement Award in Recognition of Outstanding Contribution to Curriculum Studies over an Extended Period of Time".
קבלה מענק מטעם UNESCO לבקר במרכזי מחקר של תכנון לימודים בבריטניה, קנדה וארה"ב (1973-4). מענק ה-DAAD (Deutcher Akademischer Austausch Dienst) 1986, של קרן פורד בנושא: מגמות ותמורות בתוכניות הלימודים של ביה"ס הקיבוצי, מענק מחקר לחקר תכניות לימודים בחינוך היהודי וכן מענקי מחקר נוספים בישראל, קנדה וגרמניה. שיתפה פעולה במחקרים עם חוקרים בישראל, קנדה ארה"ב, בריטניה, גרמניה והולנד.
בגין פעילותה המחקרית והמוניטין הבין לאומי שלה, נבחרה פרופ' בן פרץ לכהן במערכות כתבי עת מדעיים מהשורה הראשונה.
וביניהם:
Curriculum Inquiry ;  Teachers and Teaching: Theory and Practice ; Teaching and Teaching and Teacher Education ; ; Teaching Education History of Education  ;
American Educational Research Journal-Social and Institutional Analysis (AERJ/SIA); עיונים בחינוך; הלכה למעשה בתכנון לימודים.

פעילות מקצועית אקדמית-ציבורית
בד בבד עם עבודתה המחקרית, הייתה מעורבת במילוי תפקידים ציבוריים כיו"ר של וועדות שמונו על ידי שרי החינוך:
· יו"ר הוועדה לבדיקת תוצאות המשוב במגזר הערבי (1993).
· יו"ר הוועדה לבדיקת בחינות הבגרות והגמר (1994-1993).
· יו"ר הוועדה לקביעת תוכניות החומש למגזר הערבי (1998-1997).
· יו"ר הוועדה לבדיקת הרפורמה בהכשרת מורים (2001).
· חברה בוועדת המשנה של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל בנושא מורים, הכשרתם וקידומם המקצועי - אחראית לנושא הסטאז' ודרגות הקידום של

המורים (2004).
בכל התפקידים הללו תרמה לביסוס ושיפור מערכת החינוך בישראל ולתגבור השוויוניות והמצוינות.

פעילות מחקרית
מחקריה משקפים מודעות לצורכי השדה, החברה, המורים והתלמידים. הם יונקים מקשר לשדה ומקרינים עליו. גישה זו המחברת את העיון והמעשה באה לידי ביטוי בנושאי מחקריה: חקר תכנון לימודים והערכה, יחסי הגומלין בין מורים לתכנית לימודים, התפתחות המורים, מדיניות החינוך, חקר הכשרת המורים והרפורמות בהכשרה, וחקר החינוך היהודי בישראל ובתפוצות. בכל הנושאים האלו הבשילו מחקריה פרסומים בבמות ישראליות ובין-לאומיות מכובדות.

בתחום תכנון לימודים פיתחה את מושג הפוטנציאל הקוריקולרי וחקרה את יחסי הגומלין בין מורים ותוכניות לימודים. הצביעה על כיוונים חדשים במחקר הקוריקולרי ושילבה בין תיאוריות תכנוניות לתיאוריות הנוגעות להוראה והתפתחות המורים. ספרה בנושא זה הפך לתרומה קלאסית בנושא.
חלוצה בשילוב בין מחקר הזיכרון ומחקר ההוראה והתפתחות המורים בראיה היסטורית. בספרה בנושא זה שילבה גישת מחקר איכותנית וכמותית ופתחה תיאוריה של למידה מניסיון על בסיס ניתוח של התנסויות מורים אשר סופרו לאחר פרישתם. בכך הצליחה להאיר גם את השפעת ההקשר ההיסטורי-חברתי על התפתחות הידע המקצועי של מורים.
בתחום ההערכה פיתחה סכימה מקורית לניתוח תוכניות לימודים וחומרי למידה אשר שימשה בסיס לעבודות מחקר בישראל ובחו"ל. סכימה זו מאפשרת הערכה של תוכניות לימודים וכן מחקר השוואתי בין תוכניות שפותחו בזמנים שונים ובתרבויות שונות. 
הרבתה לעסוק במחקר בתחום ההכשרה וההשתלמות של מורים תוך פיתוח גישה השוואתית מקורית ופרסמה מאמרים ופרקים בספרים בנושאים אלו. כך למשל, בדקה את הכשרת המורים בישראל ופרסמה את ממצאיה בספר המציג פרספקטיבות בין לאומיות בנושא זה.

נושא התפתחותם המקצועית של מורי מורים הוא נושא מחקר חדש שהיא פעילה בו ובדקה מאפיינים של התמחות מקצועית של מורי מורים והשפעתם על יצירת קהילת מורים לומדת (a learning community). גם כאן באה לידי ביטוי יכולתה ליצור סינתזות חדשות בין תפיסות מחקריות שונות.
הרבתה לעסוק בבניית גשרים בין חוקרים בארצות שונות. הייתה בין היוזמים של שיתוף פעולה אקדמי בין האוניברסיטה ע"ש יוהנס גוטנברג במיינץ ובין אוניברסיטת חיפה, שהתחילה ב-1981 וכהנה עד 1996 כנציגת אוניברסיטת חיפה למימוש הסכם שיתוף זה.
על המוניטין הבין לאומי במחקר מעיד, בין השאר, מנוייה כיועצת (non-uk advisor) לגוף המעריך את המחקר החינוכי באוניברסיטאות בבריטניה (Education in the 2001: Research Assessment Exercise-RAE) עליו מתבססת הקצאת המשאבים לבתי הספר לחינוך.

עבודתה המדעית הניבה פרסומים רבים, 10 ספרים באנגלית ובעברית, כ-50 פרקים בספרים מדעיים, 10 פריטים אנציקלופדיות בין לאומיות בנושאי חינוך, עשרות מאמרים בכתבי עת ידועים בישראל ומחוצה לה בעברית, אנגלית וגרמנית. עבודותיה תורגמו גם לספרדית ופורטוגזית. פרסמה דו"חות מחקר, לדוגמה- דו"ח מחקר על תוכניות הלימודים בביה"ס
הקיבוצי וניירות עמדה למשרד החינוך, לדוגמה- נייר עמדה בנושא החינוך לעבודה בישראל. פתחה תוכניות לימודים, לדוגמה- האדם בטבע.

תרומתה הייחודית ובעלת ההשפעה מרחיקה הלכת על המחקר החינוכי ועל מעשה החינוך, מתבטאת בחידושים הבולטים הבאים:
· בנושא תכנון לימודים- פיתוח המושג פוטנציאל קוריקולרי ויצירת מסגרת    קונצפטואלית חדשה המשלבת את תחום התכנון עם תחומי ההוראה וההתפתחות     הפרופסיונאלית של מורים.
· פיתוח גישה חדשה לחקר תהליך הלמידה מניסיון ושילוב חקר ההוראה עם חקר    הזיכרון.
· פיתוח סכימה מקורית להערכת תוכניות לימודים.
· בדיקת המחקר של הכשרת מורים ופיתוח תפיסות חדשות לתהליך הכשרת     המורים.
· ניתוח השוואתי של רפורמות בחינוך ובדיקת ערוצים של קבלת ההחלטות.
זכתה להכרה נרחבת, הערכה רבה ומוניטין בישראל ובעולם בגין מחקריה, פרסומיה, ופעילותה האקדמית-ציבורית.