במרכז הסרט עומד אנתוני זימר, פושע פיננסי מתוחכם, המבוקש ע"י המשטרה בכל העולם. אף אחד לא יודע מי הוא או  איך הוא נראה, ורק לאקרמן, מפקח המשטרה , יש יתרון-  הוא יודע שזימר יעשה הכל כדי לראות את קיארה שוב.
בדיוק כשקיארה עומדת לפגוש את זימר, היא מקבלת ממנו פתק. כדי להיפטר מכל אלה המחפשים אחריו, זימר מבקש ממנה לגשת לאדם זר לחלוטין ברכבת ולהעמיד פנים שהוא המבוקש שכולם מחפשים. קיארה בוחרת בפרנסואה בחור פשוט, שמתלהב מהאשה הצעירה והיפה, ונסחף איתה לעולמות מסוכנים.
בין המניפולציות והעמדות הפנים, המרדפים המסוכנים והתפניות החדות, יגלו השניים, שבניגוד למראה עיניים, הם רק שחקנים במשחק שח, עד להגעתו של המאסטר.

ז'ארום סאל הבמאי והתסריטאי, שזהו סרטו הראשון באורך מלא, מספר על הרעיון של הסרט: "רציתי שסרטי הארוך הראשון, ישחק בסכמות קולנועיות מסורתיות - סיפור חזק, עם תמורות ותפניות. הרעיון היה שמוטב להתחיל עם קלישאה מאשר לגמור עם אחת. לכן הרעיון התחיל עם סיטואציה קלאסית ופשוטה: איש נורמלי פוגש בבחורה מהממת. בוקר אחד, מישהו דופק על הדלת שלו ויורה בו. האשה נעלמת. כדי להבין מה קורה לו, ובעיקר בגלל שהוא התאהב באשה, הוא מנסה למצוא אותה. היו לי שתיים-שלוש סצנות בראש, כמו הפגישה ברכבת. משם התחלתי לבנות את התסריט".
סאל מוסיף: "כשאני כותב או מביים, אני בדרך כלל חושב על הצופים. אני מנסה לתת להם יד מההתחלה ולא לעזוב. הסרט בנוי על מסתורין,  תדמיות ומניפולציות. אבל זה גם סיפור אהבה אמיתי בתוך כל השקרים והתככים. גם סופי וגם איוואן אנושיים מאוד, ומסוגלים להעביר רגשות, למרות שהצופים לא יודעים כלום על הדמויות שהם מגלמים".

השחקנים

סופי מרסו
סופי מרסו היא השחקנית שמשחקת את דמותה של קיארה. מרסו גדלה עם אביה בפרבר שליד פריז, הרחק מאור הזרקורים. בגיל 14 שמעה שהבמאי קלוד פינו מחפש פנים חדשות לסרטו "שיגעון של מסיבה" ואחרי אודישן היא נבחרה. הסרט היה להצלחה וסלל את דרכה הקולנועית. היא שיחקה גם בסרט ההמשך "שיגעון של מסיבה 2" שעליו היא קיבלה את פרס הסזאר ל"שחקנית המבטיחה". בין סרטיה: "השוטר והפרוצה", "מעבר לעננים", "לב אמיץ"," 007- העולם אינו מספיק" (ג'יימס בונד), ו"אלכס ואמה".

סאל מספר: "סופי מרסו ראתה את התסריט מיד כשגמרתי לכתוב אותו. הייתי המום מזה ששחקנית  כזו מעוניינת בסיפור שלי. סופי היא שחקנית עם נדיבות-לב גדולה מאוד. אני חושב שהיא יפה מתמיד - נשית, אלגנטית ויש לה אנרגיות שיש למעט שחקניות. היא משלבת קסם עם אינטליגנציה נדירה. בסרט, אנחנו רואים אותה באור מפתיע. היא מגלמת "פאם פאטאל" מאוהבת ומניפולטיבי

ת שנקרעת בין הרגשות שלה לחובות שהיא אמורה למלא. אני גאה שהיא תהיה קיארה לנצח".

סאל אומרת שהפרוייקט משך אותה בגלל שרצתה לשחק "פאם-פטאל" לראשונה בחייה. "קיארה לא מדברת הרבה, היא משתמשת בכוחות הפיתוי שלה כמו נשק, ואנחנו מבינים למה היא מתנהגת כך במהלך הסרט. יש לה הרבה מה להסתיר והמוטיבציות שלה אינן בהכרח מה שאנחנו חושבים שהן..."
מסתבר שסאל לא מרגישה נוח עם החושניות שלה. " כשהייתי קטנה הייתי טום-בוי. ככל שהזמן עובר אני לומדת לקבל את הנשיות שלי, אבל עדיין לא לצעוק אותה - זה לא הסטייל שלי. אני מעדיפה שמפתים אותי, מאשר לפתות. כדי להיות קיארה, הייתי חייבת ללבוש חצאיות צמודות ולנענע את הישבן שלי. זה היה כיף. כדי להבין אותה, לא דמיינתי אותה כמניפולטיבית, אלא כמישהי עם יושר והגינות שאוהבת את העבודה שלה ומתאהבת במישהו שהיא אמורה ללכוד", אומרת סאל.

איוואן אטאל
איוואן אטאל  משחק את פרנסואה. אטאל נולד בתל אביב וגדל בפריז. על הופעת הבכורה שלו כשחקן בסרט Un monde sans pitié  קיבל את פרס הסזאר ל"שחקן המבטיח". בסרטו הראשון כבמאי, "אשתי השחקנית", השתתפה אשתו בחיים שארלוט גינסבורג. בין הסרטים שבהם השתתף: "איתך או בלעדיך", "מזימות זרות" ו"מינכן" של סטיבן שפילברג.

סאל אומר על אטאל: "איוואן יכול לשחק את האדם מהרחוב ועדיין לתת לו מימד של מסתורין ופיתוי. הוא מעולם לא שיחק עם סופי. לסצינה הראשונה שלהם ביחד, צילמתי את הפגישה ביניהם ברכבת, כשקיארה קולטת את פרנסואה ומחליטה לפתות אותו. זו באמת היתה התחלת הקשר ביניהם".

סמי פריי
סמי פריי שמשחק את אקרמן התחיל את הקריירה שלו כשחקן תיאטרון וקולנוע בשנות העשרה לחייו. שמו קשור לגל החדש הצרפתי, ובמיוחד לסרטים "קליאו מ-5 עד 7" של אנייס ורדה ו"חבורה נפרדת" של גודאר. את הקריירה האמריקאית שלו פתח הסרט "המתופפת הקטנה" לצידה של דיאן קיטון. בין שאר סרטיו: "מנון "70, "סזאר ורוזאלי", "סרט מתוק", סדרת הטלויזיה "מלחמה וזיכרון", ו"אלמנה שחורה".

בימוי ותסריט:  ז'ארום סאל
הפקה: אוליבר דלבוסק
מארק מישוניר
אלאן טרזיאן
צילום: דניס רודן
עריכה: ריצ'ארד מריזי
עיצוב אמנותי: לורן פירון

שחקנים:
קיארה – סופי מרסו
פרנסואה – איוואן אטאל
אקרמן – סמי פריי
מילר – ג'יל לאלוש
נסאייב –  דניאל אולברצ'יסקי
דריס  –  סמיר גוסמי
פרז – דימיטרי רטוד

צרפת 2005, 90 דק', מיום חמישי 12.1.06