ב-1 בספטמבר, אם הכל יעבוד כמו שצריך והמורים או ההורים לא יפתחו בשביתה, תעלה ליאור בת ה-6 לכיתה א'. היא תקום בבוקר, תסדר את התיק, תעטה על גופה את התלבושת האחידה, תאכל ארוחת בוקר קלה ותצעד לראשונה בחייה כתלמידה מן המניין לבית הספר. מקום חדש, התחלה חדשה, חברים חדשים, חיים חדשים.

הכניסה לכיתה א' מהווה שלב מכריע בחיי הילד. שלב שמעמיד אותו מול סמכות חינוכית קשוחה יותר מהגננת בגן. שלב שדורש ממנו משמעת, מחוייבויות ואיפוק. המעבר מהגן לכיתה א' מהווה עבור ילדים רבים שלב מרגש בחייהם ואצל אחרים, שלב קשה לעיכול. הילד ניצב לפתע מול עולם בו לומדים, עולם בו יושבים ולא רצים או קופצים, עולם שממתן את האנרגיות שלהם ומתעל אותם ללמידה ומחשבה ולא עוד למשחקי חצר.
יעל עובדיה, מנהלת המרכז "קטנים גדולים" ברעננה, אמא של ליאור, מספרת על ההכנות המקדימות לכיתה א' ומעניקה עצות בעניין להורים ולילדיהם.

היכון, הכן צא!

כיצד ניתן להכין את הילד לקראת כיתה א'?
"קודם כל, יש הכנות טכניות שכרוכות ברכישת ציוד לקראת כיתה א'. מדובר בחגיגת קניות גדולה שמעוררת התלהבות והתרגשות רבה אצל הילד. כיף להם לקנות תיק וקלמר, טושים, מחברות וספרים, חולצות לבית הספר. בנוסף, כדאי להכין בבית פינת לימודים מיוחדת עבור הילד בחדר שלו או בחדר שקט ורגוע. להניח שולחן, מנורת שולחן ולסדר את הפינה כך שתתאים ללימודים. בשוק יש גם חוברות רבות שמיועדות להכנה לכיתה א' שעוסקות בהבנת הנקרא, חשבון, כתיבה ועוד. כדאי לעבור עם הילד על החוברות ולהפעיל אותו, כך הוא יגיע לבית הספר עם ידע מוכן מראש ויתרגל ללימודים".
יעל מציעה להפוך את הלימוד לדרך של משחק כדי ליצור התלהבות אצל הילד. "הבת שלי עושה את החוברות בהדרגה, כל פעם קצת ואנחנו גם לומדים דרך משחק כמו למשל משחקים במשחקי מילים בשעת נסיעה, פותרים תרגילי חשבון באמבטיה והופכים את הלימוד לכיף".

שלום כיתה א'

צותבתי ספר רבים פותחים שעריהם בפני התלמידים החדשים ביום מיוחד בו הילד והוריו פוגשים את המורה, מסיירים במקום, מכירים את המנהל ונפגשים לראשונה עם המסגרת החדשה אליה יכנסו בקרוב מאוד. "הפגישה המקדימה", מסבירה יעל,

"עוזרת לילד להכיר את בית הספר וגם ההורים משתתפים, מכירים את המבנה הארגוני, את המורה, היועצת ועוד". כך הם יודעים לאן הם שולחים את הילד והילד יגיע ביום הראשון למקום שכבר מוכר לו, ידע למצוא את השירותים, לא ללכת לאיבוד בדרכו לחצר וכולי.

הילד יודע מזה בית ספר? לאן הוא בעצם הולך?
"אני לא חושבת שילדים מבינים בדיוק מה זה בית ספר. הם יודעים שלומדים, שיש הפסקות בהן הם יוכלו לשחק, שיש מורה ויותר משמעת אבל לוקח להם זמן להסתגל ולהבין את הנהלים ואת הכללים של בית הספר. זה מאוד שונה מהגן. אפשר לספר להם או לשתף אותם מהחוויות שלנו, ההורים, מבית הספר. אני למשל סיפרתי ללליאור על החוויות שלי מבית הספר, וגילינו למשל שגם אני הייתי בכיתה א'1 וגם היא הולכת לכיתה א'1. השיתוף הזה עוזר לילד להבין יותר ולדעת יותר על המוסד שנקרא בית ספר".

מסדר הדמעות
אמא! אני רוצה הביתה! אמא! אני לא רוצה ללכת יותר לבית הספר! אמא, אני רוצה לגן! היום הראשון בכיתה א' ואפילו החודש הראשון בבית הספר עלול להיות מלווה בדמעות, בכי, עצב ורצון עז לשוב לימי הגן העליזים. לדברי יעל "כל ילד מגיב אחרת. יש ילדים שמיד מתרגלים לשיעורים ולבית הספר ויש ילדים שלוקח להם יותר זמן. אני מציעה לשאול את הילד איך היה בבית הספר, לדובב אותו וגם לשמור על קשר עם המורה. חיזוק הקשר החברתי גם הוא יעזור לילד, עצם זה שיש לו חברים ועוד ילדים נמצאים אתו בבית הספר. אם זה אפשרי אז להגיע עם הילד לבית הספר, הליות אתו קצת שם שלא ירגיש לבד וגם לנסות לבלות אתו כשהוא חוזר מבית הספר".

לילדים רבים קשה פתאום להכין שיעורים וללמוד. מה עושים?
"זה באמת מלחיץ, אבל כדאי להרגיל את הילד למסגרת ולשעה קבועה בה הוא עושה שיעורים. כשהוא חוזר מבית הספר הוא יכול לאכול, לנוח קצת, אפילו לראות קצת טלוויזיה ואחר כך לעשות שיעורים. כדאי לעקוב אחרי השיעורים, לפתוח את התיק, לשאול אותו מה נתנו לו לשיעורים, אם צריך אז גם לשבת אתו ולעשות אתו יחד שיעורים. הכי חשוב להעניק לו מסגרת תומכת ומסודרת".