כיצד יחושב הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית?

נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית עשוי לפגוע אנושות במרקם חייו של המטופל ובעצם לשנות את חייו מן היסוד. רשלנות רפואית יכולה להביא לנכות, לפגוע ביכולתו של הניזוק להתפרנס ולעבוד, וגם לסבל נפשי נוראי. זו הסיבה שהפיצויים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית, יכולים להגיע לסכומים של מיליונים. אך למרות זאת, שיעור הפיצויים בגין רשלנות רפואית משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות, ואין דרך חישוב קבועה שניתן לעשותה. 

לכן, כדי לנסות ולעשות סדר בשאלה כיצד מחושבים הפיצויים בעת תביעת רשלנות רפואית, חיברנו את המאמר הבא, לטובתכם. 

רשלנות רפואית בהגדרה היא סטייה מסטנדרט זהירות ראוי בנסיבות של אותו המקרה, שגרמה לקיומו של נזק. רשלנות רפואית יכולה להתבטא בטיפול שגוי, אי אבחון נכון של מחלה מסוימת, טעות בעריכת טיפול, אי מתן מידע מלא על אודותיו של טיפול רפואי, ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של מטופל ועוד. 

ככלל, כדי להכריע האם בנסיבותיו של מקרה מסוים נהג רופא או איש צוות רפואי ברשלנות, יש לבחון את התנהגות המזיק בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות. זהו בעצם "מבחן הרופא הסביר" בו עושים בתי משפט בישראל שימוש בתביעות רשלנות רפואית. ככל שהוכח שרופא סביר היה צריך לפעול אחרת באופן שהיה מונע את הנזק, הרי שאז ככלל עומד מולנו מקרה של רשלנות רפואית. 

כדי שתביעת רשלנות רפואית תתקבל והנפגע יזכה לפיצוי בגין נזקיו, אין די להוכיח שהרופא התרשל, אלא יש להוכיח גם קשר סיבתי בין הרשלנות, לבין נזק שנגרם, ושנגרם נזק בר פיצוי. בנוסף, כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להיעזר בחוות דעת רפואית ערוכה כדין על ידי מומחה הרלבנטי לתחום התביעה. 

בהיעדר חוות דעת רפואית, לא ניתן להגיש תביעה בנושא של רשלנות רפואית וגם אם הרשלנות תפורט היטב בכתב התביעה, הרי שבהיעדר חוות דעת רפואית ערוכה כדין, בית המשפט לא יוכל לקבל את התביעה. 

תביעת רשלנות רפואית מוגשת בדרך כלל נגד המוסד הרפואי אשר היה אחראי לקרות הרשלנות. לעיתים ישנה אפשרות גם להגיש את התביעה נגד הרופא הספציפי שגרם לרשלנות. נושא זה תלוי מקרה כמובן, ועורך הדין המטפל בתביעה ידע מיהו הנתבע שכלפיו יש להגיש את כתב התביעה. חשוב לדעת, כי פעילות רפואית נעשית בארץ ככלל בבתי חולים ממוסדים, בין אם ציבוריים ובין אם פרטיים. לרוב, לבית החולים קיים ביטוח אחריות שחל גם על התנהגות עובדיו. בנוסף, למוסד רפואי בו פעל הרופא יש גם אחריות ישירה למחדל או מעשה של עובד מטעמו, מכוח היותו מעסיק. מכאן שלעיתים תביעות המערבות רופא אחד, עדיין מוגשות כנגד המוסד הרפואי עצמו אשר לרוב יהא מיוצג על ידי החברה שביטחה אותו בגין אחריותו המקצועית. 

ניתן לקרוא מידע נוסף באתר נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות.

נזק מוגדר בפקודת הנזיקין בתור מוות, אבדן של נכס, אובדן נוחות, פגיעה בחיי רווחה מבחינה גופנית. כמו כן, נזק ממון, מוגדר בפקודה בתור הפסד או הוצאה שנבעה כתוצאה מנזק מסוים. 

למשל, הוצאות רפואיות אותן הוציא מי שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, מוגדרות בתור נזק בר פיצוי. 

הלכה למעשה, כל נזק, אם פיזי, אם נפשי ואם רכושי, ניתן למעשה לתביעה במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהתאם לכל מקרה ומקרה. 

סוג נזק נוסף שקיים בדין הישראלי, הוא נזק לא ממוני, או בשפה המוכרת יותר- "עוגמת נפש" או "כאב וסבל". אלו פיצויים הנתונים לשיקול דעתו של בית המשפט. 

נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, מורכב מרכיבים רבים, שכל אחד מהם ייפסק וייבחן בהתאם לנסיבות התיק הספציפי. נקודת המוצא בחישוב פיצויים בכלל בדיני הנזיקין, היא להחזיר את מצבו של הניזוק לקדמותו. להלן דוגמאות: 

נזק בגין נכות עתידית: ככל שנגרמה נכות עקב רשלנות רפואית, יש להבחין בין נכות תפקודית לנכות רפואית. הנכות הרפואית הינה ה"כימות" של נזקו של הנפגע על פי מבחני נכות מקובלים בפסיקה (מקורם בטבלה של חוק הביטוח הלאומי). הנכות הרפואית מתייחסת לעצם הנזק ולא להשלכתו על חיי הנפגע. מאידך, נכות תפקודית היא למעשה הנכות הלכה למעשה. קרי, ההשלכה של הנכות הרפואית על תפקודו של הניזוק באופן אשר מונע ממנו לעסוק במשלח ידו (לדוגמא: פסנתרן אשר איבד אצבע נכותו הרפואית יכולה להיות נמוכה, אך נכותו התפקודית יכולה להיות 100%). 

שיעור הנכות הרפואית נקבעת על פי חוות דעת רפואית באשר את הנכות התפקודית יקבע בית המשפט. ככלל, ככל ששיעור הנכות גבוה יותר (הן הרפואית ובוודאי שהתפקודית), הרי שהפיצויים יהיו לרוב משמעותיים יותר. 

נזק בגין עזרה עתידית: לעיתים הנזק שנגרם לניזוק דורש צורך בסיוע של גורם שלישי, לשם ביצוע פעולות בסיסיות כגון: מקלחת, הליכה, יציאה מהבית, נהיגה ועוד. בתי המשפט פוסקים פיצויים גבוהים ככל ששיעור הנכות התפקודית גבוה יותר. כמו כן, פיצויים כגון אלו משולמים גם אם העזרה ניתנת ע"י בן משפחה קרוב. 

נזק בגין אובדן הכנסות בעתיד: במקרה בו אדם שניזוק עקב רשלנות רפואית, הפסיד את היכולת להשתכר כפי שהשתכר לפני המקרה, עשוי בית המשפט לפסוק לו פיצויים בגין אובדן הכנסה עתידית. החישוב לרוב מבוצע על פי בירור יכולת השתכרותו של הניזוק עובר למקרה. במקרים של קטינים נהוג לפסוק בראש נזק זה על פי השכר הממוצע במשק. 

נזק בגין כאב וסבל: זהו נזק שלא ניתן לכימות מדויק, אלא הוא משתנה ממקרה למקרה. ככל שמדובר ברשלנות חמורה שהביאה לנזק כבד, גם ייתכן וגובה הפיצויים יהיה משמעותי מאוד. ככל שמדובר ברשלנות קלה ובנזק שלא עתיד להשפיע באופן חמור על עתידו של הניזוק, כך בהתאמה הפיצוי יהיה נמוך יותר. אך כאמור, אין "כלל אצבע" ובראש נזק זה לבית המשפט שיקול דעת מוחלט.