"איך ייתכן שיש מאות נשים נפגעות כתות, ובמקלטים של משרד הרווחה מטופלת רק אישה אחת כזו? החלק הארי של הנפגעות אינו מטופל," תהתה ח"כ ציפי חוטובלי בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה, על נשים נפגעות כתות. "נראה שיש צורך בחוק נגד מנהיגי כתות". יעל הרמל ממשרד הרווחה אמרה שמבצע הראשון של חדירה לכת, כל הנשים והילדים שחיו בהשפעת הכת שולבו במקלטים של המשרד ושהו שם כשנתיים. גם כשיצאו מהמקלטים הן לוו והן מלוות עד היום בצורה מאד אינטנסיבית.

רבקה נוימן, מנהלת מקלט סיפרה שהגיעו אליהם שני מחזורים של נפגעות כתות. "איתגרו אותנו בטיפול באנשים שהוצאו בכוח מהכת. די מהר הייתה שם התארגנות מחדש. מנהיג הכת ישב במעצר והכת קמה כעוף החול, כשהוא מפעיל אותה מתוך המעצר".
ח"כ שלמה מולה קרא למשרד המשפטים להקים ועדה בינמשרדית ולייצר חקיקה שתגדיר את הכת כעבירה פלילית. "הבעיה איננה רק ניצול מיני, הכתות מוציאות אנשים מחיי שגרה".
"כל הנשים נפגעות הכת יכולות להיות מופנות אלינו כדי לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה. קורבנות סחר או עבדות מקבלות את הסיוע ללא כסף וללא צורך להוכיח זכאות כלכלית. פנו אלינו מספר נשים של גואל רצון. הסיוע ניתן במספר תחומים – מעמד איש

י, הסדרת חובות, ערעורים על החלטות של הביטוח הלאומי,ותביעות נזיקיות נגד המעוול", אמרה עו"ד ארנה פז, מהלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים.

נציגת פרקליטות המדינה טענה שצריך למצוא פתרון חוקי לטיפול בכת פוגעני מאחר אין היום חוק נגד כתות. בשום מקום בעולם לא נעשה שימוש בעבירת העבדות על מנת להעמיד לדין ראש כת. ישראל עשתה כאן צעד תקדימי. יש מומחים לכתות שסבורים שצריך לחוקק חקיקה פלילית שתאפשר העמדה לדין. הבעיה הגדולה בטיפול בכתות היא החדירה לכת, בגלל הסודיות הגדולה. לכן הפתרון החוקי צריך להתייחס לדרך איך לחדור לכת".
רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז הישראלי לנפגעי כתות סיפרה שכאשר הם פנו למשרד הרווחה בעניין גואל רצון, שיתוף הפעולה היה מלא והיתה נכונות גדולה מאד לעזור. "הבעיה היא שרק במקרים שיודעים על עבירות בקטינים או עבירות מין אפשר לפעול. אם מדובר רק על בגירים שנתונים לניצול נפשי וכלכלי, אין מתלוננות. אם אין ניצול מיני, אין עבירה ואין חוק שיכול לעזור. 3 נשים העידו על ניצול נפשי והמשטרה לא מוצאת עבירה להאשים בה".