"ממבט ראשון כמו כל ילדה. רק כחוט השערה בינה לבין העולם שלנו, ובכל זאת מנותקת ממנו לנצח". כך הגדיר את דורה הרופא. יום אחד אמה רוצה את בתה חזרה, ודורשת מרופא חדש להפסיק את הטיפול בתרופות פסיכיאטריות מדכאות.
מכאן ואילך מתחיל מחול שדים. באדיבותו החייתית של "האדון המעודן", סוכן נוסע מזדמן, מגלה דורה את מיניותה, את רגשותיה וזהותה. ברעב יצרי שאינו יודע שובעה היא מסתערת על החיים, שאינם חוסכים ממנה מכה אחר מכה. החברה ההמומה שאינה מוכנה להשלים עם הנערה החושפת את נצלנותה, ותולשת מעליה את מסכות הצביעות, מעקרת את דורה באקט של מוסר כפול, ועוקרת אותה מתוכה. מחאה פרובוקטיבית, חצופה, מצחיקה וכואבת נגד חוסר האחריות המוסרית של חברת השפע המודרנית, האנוכית והמעוותת.
התסביכים המיניים של הורינו, שהוגדר כגרסת המאה העשרים ואחת של האביב מתעורר מאת פרנק ודקינד, הועלה בהצגת בכורה בתיאטרון העירוני של באזל ב-2003. מאז תורגם ל-15 שפות, הוצג בארצות רבות באירופה, בבריטניה, בארצות הברית, באוסטרליה ובקנדה, וזכה בפרסים
רבים.
לוקס ברפוס הוא סופר, מחזאי ומפיק תיאטרון, יליד שוייץ, 1971. בצד פעילותו כמחזאי שחיבר עד עתה 15 מחזות, כדרמטורג ומרצה באוניברסיטת ציריך, פנה ברפוס גם לפרוזה. הנובלה הראשונה שלו נושאת את הכותרת "גברים מתים". בשנת 2008 התפרסם הרומן שלו "מאה ימים", העוסק ברצח העם ברואנדה. הרומן הפך לרב-מכר, זיכה את מחברו בפרס אריך מריה רימרק היוקרתי, ופורסם לאחרונה בתרגום עברי. ברפוס משמש כמחזאי בית של התיאטרון העירוני של ציריך. בפברואר 2012 הועלה בתיאטרון זה מחזהו החדש "עשרים אלף דפים", קומדיה שחורה על תפקידה של שוויצריה "הנייטרלית" בהסגרת פליטים יהודיים לידי הנאצים. כתיבתו המדויקת של ברפוס מצטיינת בחשיפה חסרת פשרות ודקת הבחנה של הצדדים האפלים בנפש האדם. במאי 2012 היה לוקס ברפוס אורח "פסטיבל הסופרים" במשכנות שאננים בירושלים, ואורח "הבימה", מכון גתה ושגרירות שווייץ בערב מחווה שנערך לכבודו ב"הבימה".