הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום מזווית נשית
אישה עולמית!

''אני מזמינה אותך לארוחת בוקר מפנקת לכבוד יום האישה'' כתבתי במייל אחד לשתי חברותיי הטובות. שתי דקות אחרי שלחצתי ''שלח'' אני מקבלת אישורים מחויכים משתיהן. אף פעם לא עשיתי עניין מיום האישה, וגם לא ערכתי ''פגישת בנות'' חודשית, שנתית או בין-עונתית. אבל ה...
כתבות נוספות
* נשים עגונות
* התחום האפור של ההטרדות המיניות בישראל
* רומא! כן מחכה לי
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

חוק איסור לצריכת זנות - עודף פליליזציה או פתרון מערכתי

סקירה של בעיות העולות מהצעת החוק לאיסור צריכת זנות. עו"ד יסלוביץ': "האמונה כי המשפט הפלילי ימצא פתרון לכל חולי חברתי כשרביט קסמים – היא מוטעית מיסודה". ומהי דעתכן? 

מאת: עו"ד ניר יסלוביץ' – דין פלילי
19/02/2012

הצעת החוק מבקשת לאסור צריכת זנות, באמצעות קביעת עונש של שישה חודשי מאסר לצרכן זנות, תוך אפשרות להטיל על הלקוח תשלום פיצויים ליצאנית, ותוך הפנייה להדרכה מונעת כחלופה לפתיחת הליך פלילי – נראה כחוק סבוך, שספק אם חלקים ממנו יעמדו במבחן בג"ץ.

במאמר זה אסקור בקצרה מספר בעיות עקרוניות העולות מהצעת החוק הזו על מרכיביה השונים.
בפתח הדברים יודגש - הצעת החוק הזו היא עוד דוגמא לפליליזציה השוטפת כיום את ארצנו בכל תחומי החיים. האמונה כי המשפט הפלילי ימצא פתרון לכל חולי חברתי כשרביט קסמים – היא מוטעית מיסודה.
בעבר הלא רחוק כבר יצאה מדינת ישראל בסיסמאות חריפות יותר ("מלחמה כוללת בנגע הסמים", "מלחמה בתופעת הסכינאות" וכו'), אך הנזקים שנגרמו בשל פעולות האכיפה לאזרחים שנחשבו עד אז לנורמטיביים, היו כבדים יותר.
תופעה זו מוכרת בספרות המקצועית כ"פרדוקס האכיפה", שעל פיו איסור על עבירה אחת גורם לעיתים למעבר לעבירות קשות יותר.

לקונה המשפטית

הלקונה המשפטית הגדולה ביותר בחוק המוצע היא בעצם ההגדרה של העבירה: מהי צריכת זנות?
האם בעצם ביצוע השיחה הטלפונית לזונה, מתבצעת כבר העבירה? האם רק בעת התשלום מתבצעת העבירה? האם רק בעת קיום יחסי מין בפועל מתבצעת העבירה?
כמו שבעצם המחשבה לעבור עבירה, אין בה כביצוע עבירה פלילית, כך גם הצהרת כוונה לבצע עבירה, אין בה כביצוע עבירה בפועל. 
מהצעת החוק אין זה ברור כלל, האם ניתן להפליל אדם על קיום שיחה טלפונית עם זונה, ולהרשיעו בעבירה של צריכת זנות.
כמו כן, כלל לא ברור מהצעת החוק, האם דינו של צרכן זנות שביצע את זממו וקיים יחסי מין, כדין צרכן זנות שרק הגיע אל בית הזונות, ונתפס כשחצי תאוותו בידו.
לא ברור האם, בדומה לארה"ב, עצם ההצעה לתמורה כספית – כלומר שידול – היא העבירה עצמה, או האקט המיני בפועל?
אם השידול עצמו אינו חוקי, כלל לא ברור האם שידול נשים או גברים שאינם עוסקים במקצוע הזנות, לקיים יחסי מין בכסף – תהווה עבירה פלילית.
כלומר, כאשר אדם מציע הצעה מגונה של קיום יחסי מין בתמורה לכסף לאישה או גבר שאינם עוסקים בזנות באופן מקצועי – האם אותו אדם עובר עבירה על החוק החדש? אם כן, האם קיימת חשיבות למידת הרצינות של הנאשם? האם עצם ההצעה היא עבירה? או שמא הרשרוש בשטרות?
מדובר בהגדרות מאד סבוכות העלולות ליצור אבסורדים חוקתיים רבים.
כמו כן, מהצעת החוק בהחלט ניתן להעלות סיטואציה היפותטית לפיה אדם יתפתה להזמין לביתו שירותי זנות ויתקשר לבסוף להזמין שירות שכזה, אך יימלך בדעתו ויבטל את ההזמנה. מה יעלה בגורל מי שהזמין שירות מין אך ביטל? האם ניתן להרשיע אותו בביצוע עבירה? האם עצם ההזמנה היא חציית הגבול האסור – או עצם התשלום בפועל? למחוקק הפתרונים?

התניית הליך פלילי בהליך חינוכי – תקדים מסוכן
עיון בחוק העונשין, מגלה שהצעת החוק המוצעת, מהווה חריגה מהמסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום בישראל, לפיה באם אדם לא יסכים להשתתף בתוכנית חינוכית המוצעת לו בחוק, אזי יופנה אותו אדם, לערוץ של המשפט הפלילי - על כל הכרוך בכך. ככלל, אין זה מקובל להפנות אדם להליך של שיקום בעוד מרחפת מעליו חרב המשפט הפלילי.
אין ספק, שבכך מחמיצה הצעת החוק את העיקרון הבסיסי והחינוכי העומד מאחורי ההליך השיקומי. שכן, רוב האנשים שיבחרו לפנות להליך השיקומי-חינוכי,  יעשו זאת בעל כורחם, מתוך החשש מהחלופה הרעה הרובצת לפתחם, ולא מתוך רצון כן ואמיתי להפנים את הפסול בעצם הצריכה של זנות.
החוק מעודד ארגונים הדומים באופיים לבתי הכלא הפרטיים
מי שיעמיק בשורות החוק יגלה שאת הליך השיקום יבצעו ארגונים לא ממשלתיים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה. למעשה, מדובר בתופעה הדומה ברוב מרכיביה לתופעת בתי הסוהר הפרטיים שפורחים בארצות הברית, ושהבג"ץ עצר את הפעלתם בישראל. החלטת בג"ץ בנושא בית הסוהר הפרטי נומקה בין השאר מהסכנה שבהקמת גוף פרטי אשר ייהנה מרווחים בשל הפללה.
הטענה נגד המדינות בארה"ב המפעילות בתי כלא פרטיים היא קיומם של גופים לוביסטיים המשפיעים על בתי המחוקקים להחמיר את החקיקה הפלילית, וכך גורמים לכמה שיותר אזרחים נורמטיביים לעבור על החוק ולהיכנס לכלא – ממנו מרוויח הזכיין של הכלא הפרטי השוכר את שירותי הלוביזם.
כאשר מוקמים מוסדות פרטיים המעניקים סדנאות מתקנות לצרכני זנות - קיימת לאותם גופים מוטיבציית יתר לעודד את המחוקק להוריד את רף ההפללה ולהעלות את סף הענישה -  כדי "לטפל" בעבריינים חדשים.
כך, עלולה הפעלה של תכנית "החינוך מחדש" של צרכני הזנות בישראל להפוך את מה שהחוק מכנה "צרכן זנות" – למושג הרבה יותר רחב מאשר מה שמקובל היום לחשוב.

אכיפה בררנית
מניסיון רב, ומיידע מצטבר בנוגע לאופן עבודת משטרת ישראל, ניתן לשער, כי המנגנון שיוקם לצורך אכיפת החוק, יהיה מנגנון משולב, הן מנגנון מודיעיני הבנוי על הלשנות של אזרחים, והן מנגנון יוזם המבצע חיפושים משטרתיים, כמו מבצעים יזומים, במקומות הידועים לשמצה בהם מתקיימת תופעת הזנות.
סביר להניח, כי באם החוק יעבור בכנסת, תיווצר בפנינו סיטואציה פוגענית בה כל הלשנה כוזבת תוכל לגרום לביצוע חיפוש בלתי

מידתי בביתו של אדם, תוך פגיעה בפרטיותו, בשמו הטוב ובשלומו הנפשי.
סביר להניח, שמפאת חוסר משאבים של המשטרה, תתבסס המשטרה על תלונות של אזרחים לצורך פעולת אכיפה. בכך, תיווצר תופעה פסולה של אכיפה בררנית, כלומר – אכיפה שאיננה לוחמת נגד התרחשות התופעה בכללותה, אלא כנגד ביטויים מסוימים ומקומיים שלה.
אכיפה שכזו מקימה טענה של הגנה מן הצדק, מפני שהמשטרה פועלת למעשה לאכיפת העבירה, רק לאחר שהומצאו לידיה תלונות של שכנים – ולא כפעולה יזומה ושיטתית.
טענה דומה הועלתה בעבר על ידי בזמנו בבית משפט השלום באשקלון ( עמק 1835/07 טל מרדו נ' מדינת ישראל) לאחר שעירית אשקלון פעלה לסגירת עסקים, רק אימתי שהיה בידיה תלונות של שכנים.
בית המשפט קבע בנדון שם, כי אכיפה בררנית הינה אכיפה בעייתית שיכולה להוביל להקלה בדינו של נאשם בשל דוקטרינת ההגנה מן הצדק.

החוק עלול להגדיל את רווחי הזנות – ולהחמיר את הפשיעה
מעטים מאמינים שהחוק ימגר את הזנות לגמרי. סביר להניח שקבלת החוק תגרום להורדת תופעת הזנות למחתרת.
ידוע הוא שכאשר חל איסור על עיסוק או על סחר, חלה עליה תלולה במחיר המוצר או השירות האסורים. עם עליית המחיר, עולים הרווחים. כשעולים הרווחים עולה המעורבות של גורמים עברייניים בתחום, ועולה חומרת העבירות הנעברות סביבו.
כך קרה למשל בתקופת היובש בארה"ב בכל הנוגע לסחר באלכוהול, שעם התרתו, עברו הגורמים העבריינים לעיסוק בתחומים אחרים.
כך קרה גם בשוק הסמים הבינלאומי, אשר רוב הפשיעה האלימה בעולם החלה סובבת סביבו. כך גם עלול לקרות בתחום הזנות בישראל.

האיסור על הזנות עלולה להגביר את הפגיעה ביצאניות
באיסור כוללני על הזנות, עליה מצהירים יוזמי החוק, הופכת המדינה את הזנות למשאב יקר הרבה יותר ממה שהינו כיום, ובכך עלולה החקיקה לגרום לפגיעה כפולה ומכופלת באותן יצאניות, שהמדינה כה מעוניינת בשיקומן.
הפגיעה של המדינה ביצאניות תנבע מתלותן הגדלה והולכת בגורמים עבריינים מגוננים. כאשר הזנות נעשית בסתר, ומתגלגלים בה כספים רבים, וכאשר הלקוחות חוששים לגורלם, גדלה החשאיות, ועימה המנגנונים המדכאים המופעלים על היצאניות עצמן. קשירת קשר עברייני מגונן מצד אחד, אך עושק מצד שני, הופכת את היצאניות לתלויות בגורמים בעייתיים שבעתיים מכל אותם צרכני זנות, שהינם על פי רוב, אזרחים נורמטיביים, או לפחות שומרי חוק.
משכך, לא בטוח שיצאניות יסבלו פחות מאלימות. הצורך שלהן לממן סמים, או לממן רמת חיים גבוהה על ידי עיסוק בזנות, לא תפחת ככל הנראה. העיסוק שלהן לבטח יהפוך למחתרתי יותר, הרווחים סביבו יגדלו, הניצול יעמיק, הסכנה תגבר, וגורלן ספק אם ישתפר.

פגיעה בחלכאים ובנדכאים
ידוע הוא שלקוחות לא מעטים הפונים לשירותי זנות, שייכים לשולי החברה, ומוקעים ממנה על לא עוול בכפם. נכים, פגועי הלם קרב, חולי נפש וסתם אנשים שלא שפר עליהם גורלם. הזנות מהווה עבור רבים מהם מקור משיכה בלתי ניתן כמעט להכלה. האם אותם תשושי נפש ונכים יוקעו על ידי הדין הפלילי בישראל כעבריינים שיש למצות עמם את הדין? האם בית המשפט יתחשב במצבם בהגיעם להיכלו? למחוקק פתרונים.
ראוי שחברי הכנסת ידמיינו את החוק כמדרון חלקלק, לפיו, יהפכו בן רגע כל אותם צרכני זנות  לעבריינים מסוכנים, בעלי רישום פלילי בעייתי מגביל ומביש.
משכך, במקום שגורמי האכיפה ימצאו עצמם נלחמים במשפחות הפשע, המסכנות את קיומה של החברה הישראלית כחברה חופשית, הם יגויסו להילחם באותן אוכלוסיות לא נורמטיביות של החברה.
תופעה זו, תעלה מצד אותם נאשמים בלתי נורמטיביים, טענה של הגנה מן הצדק, לשם ביטול כתב האישום המוגש כנגדם, לפיה התנהגות שיש בה משום רדיפה ו/או התעמרות בנאשמים יכולה להוביל לביטול כתב אישום.

פיצויים לזונה – הוראה בלתי חוקתית
עיון מדוקדק בהצעת החוק מעלה בנוסף, כי בית המשפט יוכל לחייב אדם שהורשע בצריכת זנות בפסיקת פיצויים לזונה הניזוקה מעצם השידול למעשה הזנות.
אני סבור שהעיקרון הנ"ל, הינו עקרון בלתי חוקתי בעליל.
ההדחה לדבר עבירה במקרה זה תיעשה על ידי שני הצדדים. לא יעלה על הדעת, כי ממעשה ההדחה לעבירה של אותה יצאנית, המציעה את שירותיה ברבים, תצמח לבית המשפט הזכות לחייב את האדם שהורשע בדין לשלם ליצאנית פיצויים.
גם כאן קביעת טיב העבירה תכתיב את שיעור הנזק. האם הזמנת שירותי זנות בטלפון מזיקה לאדם שנמצא מהצד השני של הקו?
האם הפיצויים יינתנו רק אם התקיימו יחסי מין בין הצדדים? האם הזונה יכולה לבחור ולהתלונן על לקוח, ולתבוע ממנו נזק?
 אני סבור, כי מן הראוי שבתי המשפט ייעשו בעניין זה, היקש מהמשפט האזרחי, לפיו ממעשה ההדחה של היצאנית עצמה, לא תצמח לה זכות תביעה. במילים אחרות, בית המשפט לא יכול לחייב אדם מורשע בתשלום פיצוי ליצאנית המציעה את שירותיה ברבים, בעוד הפיצוי קם ממעשה ההדחה לעבירה של אותה היצאנית עצמה.

עו"ד ניר יסלוביץ' - עוסק רבות בדין הפלילי, ובייצוג נאשמים בפני בתי משפט בישראל.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים