עוד לפני המחאה החברתית של הקיץ האחרון אפשר היה לזהות ניצנים ראשונים, גם בארץ וגם בעולם, שיצאו כנגד השוק הקפיטליסטי הפרוע שלעתים קרובות, במכוון או שלא במכוון, רמס זכויות אדם וזכויות עובדים של חלקים נכבדים בתהליך שרשרת הייצור. אנחנו הצרכנים בדרך כלל רגילים להושיט יד למדף בסופרמרקט ולרכוש ככל העולה על רוחנו, עדיף במחיר נמוך ככל האפשר, ולא נותנים כלל את דעתנו למשמעות הדבר עבור החקלאים, הפועלים או אנשי התעשייה שרק בזכותם אותם מדפים מלאים מלכתחילה במוצרי הצריכה החביבים עלינו.

סחר הוגן לכולם
שיטת "סחר הוגן", שהחלה בארצות הברית כבר בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, אבל תפסה תאוצה בשלושים השנים האחרונות, מנסה לתקן את המעוות, ולהציג אלטרנטיבה לסחר החופשי, שבניגוד לשמו דווקא מגביל חרויות רבות ברחבי העולם. העיקרון העומד בבסיס הסחר ההוגן הוא שכל חוליה בשרשרת הייצור של מוצרי הצריכה תתוגמל באופן הוגן על עבודתה, גם במחיר של צמצום טווח הרווח של המשווק או הקמעונאי. הדרך העיקרית לכך היא באמצעות צמצום פערי התיווך בין היצרן לצרכן - כלומר שהצרכנים יקנו ישירות (או כמעט ישירות) מהיצרן.

בארצות הברית אפשר למצוא היום רשתות כגון "טריידר ג'ו" שמקדישות מדפים שלמים למוצרי סחר הוגן - החל מסבוני רחצה או מרככי שיער ועד חטיפים ומשקאות. חנויות "סחר הוגן" מוכרות תוצרת של אומנים מקומיים ובהם אפשר למצוא פסלים ותמונות, אבל גם מוצרי קרמיקה, בגדים ואביזרי הלבשה אחרים ועוד. החיסרון היחיד הוא שהמלאי בחנויות אלה מותאם לרצונותיהם ויכולותיהם של היצרנים בכל רגע נתון, ולא תמיד אפשר להבטיח שתוכלו לקנות בשבוע הבא את אותם מוצרים שמצאתם על המדף השבוע. אם בחנויות מזון רגילות אתם יכולים להסתמך על שוברי תשלום או הנחה שנשלחים אליכם כחברי מועדון בדואר, בחנויות סחר הוגן תצטרכו לסקור את המדפים בעצמכם כדי לגלות את העסקאות החמות והטובות ביותר.