בדיון ראשון על הדרת נשים במרחב בציבורי שקיימה הועדה לקידום מעמד האישה הדיון התקיים ביוזמת ח"כ עינת וילף. ח"כ חוטבלי אמרה שהוועדה רואה בהדרת נשים אפרטהייד המנוגד לערכי מדינת ישראל ולהלכה היהודית.
במהלך מושב החורף הוועדה תשוב ותדון בהדרת נשים בצה"ל ובערים כגון ירושלים ובית שמש. "יש להילחם בתופעת ההקצנה שבאה לידי ביטוי בהדרת נשים, משום שהיא פוגעת פגיעה אנושה בנשים ובחברה כולה. מחיקת וצינזור הנשים מהמרחב הציבורי חצה מזמן את גבולות הציבור החרדי. מדובר בהפרה בוטה של זכות השוויון תוך ניצול משאבים ציבוריים שממומנים על ידי המדינה. הוועדה תיזום חקיקה שתשלול העברת כספי ציבור לגופים שיקחו חלק בהדרת נשים ותעקוב אחר מקרים של הפרדה והדרה. הוועדה דורשת מאגד וממשרד התחבורה להעביר לה בעוד 3 חודשים דו"ח על אירועים חריגים הסותרים את החלטת בג"ץ בעניין הפרדה באוטובוסים".
ענת הופמן מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה סיפרה שהמרכז התחיל להגיש תביעות נזיקיות אישיות נגד נהגים שעמדו מנגד וסרבו להגן על נשים שניסו לכפות עליהן את ההפרדה באוטובוסים. "אתמול מישהו התחיל להרעיד את הכסא מאחורי, ניגשתי לנהג וביקשתי שיגן עלי. אם נהג עונה לי 'תשאלי את כולם – זה אוטובוס מהדרין', אני תובעת אותו. מאז שהנהגים הבינו שזה מכה אותם בכיס, הם התחילו למלא את תפקידם ולהתערב לטובת הנשים", אמרה הופמן.
בישיבה השתתפה גם רחל עזריה, חברת מועצת עיריית ירושלים שהסבירה שנכרתה למעשה ברית של קיצונים עם הממסד. הציבור החרדי מבין שהוא צריך להיות חלק מהחברה, יש יותר גיוס לצבא ויותר גברים יוצאים לעבודה. זה מאיים על הקיצונים, שמעמיסים על הציבור שלהם המצאות לא הלכתיות. "המטרה שלהם איננה להדיר נשים, אלא להדיר את הציבור החרדי מהציבור הכללי. המאבק שלנו מקבל רוח גבית מדהימה מנשים חרדיות בפומבי", אמרה עזריה.
הצעה שהועלתה בישיבה על –ידי ח"כ אורית זוארץ היתה שאגד ידרשו מהנהגים למלא דוח אירוע בכל מקרה של הדרת נשים באוטובוס. בנוסף היא הציעה לזמן בעוד 3 חודשים את נציגי אגד שיציגו סיכום של דוחות הבקרה. היא תהתה שמשרד התחבורה טרם הוציא נוהל בנושא: "הבג"ץ היה בינואר. כמה זמן לוקח לכתוב נוהל?" ח"כ זוארץ ברכה על מכתב עליו חתמו 19 אלופים בצהל בו הם דורשים להפסיק את הדרת הנשים בצהל.
"יש הדרת נשים בגופים מקבלי החלטות כמו בוועדה למינוי ד
יינים", אמרה מיכל לאב-שורץ ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילןוציינה שיש שם שני רבנים ראשיים ועוד שני דיינים שיהיו תמיד גברים. "אין שריון לנשים לא שם ולא בוועדה למינוי שופטים. יכול להיות מצב שבוועדות האלה שקובעות את הרכב הדיינים, שמחצית מהמתדיינים אצלם הן נשים, לא תהיה אף אישה. זה הזמן לשריין נציגות נשית בוועדות אלה".
"עליתי לאוטובוס קו 319 מרחובות לגבעת שמואל. אחרי עלה איש חרדי שעשה לי עם היד תנועה כאילו אני זבוב ואמר 'אחורה, זה ההסכם עם אגד'. הנהג אמר שאין שום הסכם. כל הנסיעה האיש החרדי צעק ואמר לי 'זה שאת יושבת לידנו, זה כי את רוצה להתחיל איתנו'. הסתכלתי עליו ואמרתי 'אתה לא הטעם שלי', סיפרה חנה פסטרנק על חוויה שעברה באוטובוס ירושלמי.
רוזי דוידיאן ממבועים מררה בבכי כשדיווחה לוועדה על מה שקרה לה בלוויית אביה שנפטר לפני 8 חודשים: "שעתיים לפני הלוויה ביקשתי מהמועצה הדתית של אופקים להספיד את אבא שלי, כשהעבירו לי את המיקרופון נציג המועצה הדתית אמר 'בשום פנים ואופן'. אחי אמר לו 'זו אחותי' אז הוא אמר לו 'אז תקרא אתה'. אחי אמר לו 'לא, היא כתבה והיא תקריא' אז הוא אמר לי 'תני לי את ההספד, אני אקריא'. אמרתי לו 'מה תקרא? אבא יקר?' איך הוא מנע את זה ממני?"
נשים בלי פנים
בעקבות העלמתן של נשים מהמרחב הציבורי בירושלים ובתגובה להעלמת סנדי בר ממודעת הוניגמן התלויה בעיר החליטו ורה ברוק ושרון גבאי, סטודנטים בבית הספר לתקשורת חזותית בתלפיות, לצאת בקמפיין מקורי: נשים בלי פנים - מגיבים/ות לצנזורת הנשים בירושלים. הם יצרו פוסטרים של נשים מובילות ללא פנים, דוגמת: גולדה מאיר, חנה סנש, לאה גולדברג, אסתר רוט-שחמורוב, נחמה לייבוביץ, דבורה הנביאה, נתיבה בן יהודה ועוד, לתליה כמחאה. ניתן להוריד את הפוסטרים מדף הפייסבוק של נשים ללא פנים.