שיחזור של ליצירת המופת "ורד בר" של רפאל ספורטה ותיאטרון ענבל, אחרי 50 שנה. האגדה שבבסיס היצירה מספרת על נערה בשם ורד בר, יתומה מאם, שאביה מוכר אותה לזקן עשיר שתום עין. ורד בר אוהבת דווקא דולה פנינים צעיר מכפר הדייגים שבו היא חיה. בליל כלולותיה חוטף אותה אהובה, אולם אנשי הכפר רודפים אחריו והורגים אותו. בייאושה הרב היא בורחת אל המדבר כדי לחבור אליו – במותה.
הרקדנית לאה אברהם, שרקדה ושרה בהפקה המקורית, חברה לנעמי ספורטה, אחת מבנותיו של רפאל ספורטה, ויחדיו הן החליטו לשחזר את היצירה ולהעלות אותה מחדש. אליהם חבר יזהר קרשון, מוסיקאי, נכדו של ספורטה שביצע את תהליך השחזור המוזיקלי. אברהם צירפה כסולן את בנה, אנוש נחום אברהם, זמר ורקדן אשר מכיר וחי את השירים של "ורד בר" מאז ילדותו. כך נוצר לו האנסמבל המשפחתי שיעלה מחדש את הקלאסיקה הישראלית.
"כיום, כשכולם מתהדרים ברב תרבותיות, אנחנו מראים שהחיבור בין התרבויות היה שם כבר מזמן. יש לי הערכה עצומה לשלושת היוצרים הללו: שרה לוי-תנאי, שיצרה את הבימוי והכוריאוגרפיה בסגנון מחזמר עוד לפני שידעו בארץ מה זה; רפאל ספורטה, שכתב שירה השואבת ממקורות יהודים ערביים עתיקים; והמוסיקה של עובדיה טוביה, שנכתבה בהשראת לחנים תימנים עדנים". מספרת לאה אברהם על ההעלאה המחודשת של "ורד בר" ומוסיפה: ב"הפקה החדשה הבימוי והכוריאוגרפיה של לאה אברהם הם בסגנון מינימליסטי רישומי. את ספור האגדה מספרים השירים של רפאל ספורטה והמוסיקה של עובדיה טוביה. "זה לא חידוש אלא התחדשות", מסבירה א
ברהם. "לקחתי על עצמי את המשימה של בניית הכוריאוגרפיה – הזכרון של החומרים המקוריים קיים בתוכי ואיתו אני בונה משהו חדש. מדובר באגדה מוזיקלית כשהתנועה והבימוי מדגישים את הצד המוזיקלי אבל אינם מספרים בצורה תיאטרלית את הסיפור".
היצירה "ורד בר" בוצעה בשנות הששים על-ידי תאטרון מחול ענבל לכוריאוגרפיה של שרה לוי-תנאי. היא מיועדת לסולנים, מקהלה והרכב כלי. היצירה מושתתת על מזמורים תימניים אותם ליקט המלחין עובדיה טוביה והשתמש בהם כחומרי גלם מוזיקליים בעת תהליך ההלחנה. יצירת המופת "ורד בר" הועלתה בזמנו על ידי תיאטרון מחול ענבל יותר ממאה פעמים בארץ ובחו"ל וזכתה לשלל ביקורות משבחות.
_______________________
ורד בר
סולנים: לאה אברהם, אנוש נחום-אברהם
אריאל קסיס, קנון; נעמה נוימן, חליל; יניב טייכמן, עוד; נעה וקס, כלי הקשה
מקהלת לי-רון בניצוחה של רונית שפירא
לאה אברהם, בימוי וכוריאוגרפיה;
יזהר קרשון, עיבודים וניהול מוזיקלי;
נעמי ספורטה, הפקה;
שרון אסיס, עיצוב תלבושות;
אלנה זגנייב, תלבושות
27.10.2011 בשעה 20:00 בספריה הלאומית בירושלים. בסיומו של המופע, תיערך קבלת פנים.
31.10.2011 בשעה 17:00 במסגרת קונצרט אתנחתא, אולם הנרי קראון תאטרון ירושלים ובשידור חי בקול המוזיקה
4.12.2011 – בשעה 19:30 בסמינר לוינסקי, תל אביב